התפטרות בשל מצב רפואי של העובד או של בן משפחתו

התפטרות בשל מצב רפואי של העובד או של בן משפחתו

 

האם עובד אשר התפטר בשל מצב רפואי זכאי לפיצויי פיטורים?

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהתפטר לרגל מצב בריאותו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרותו – התפטרותו דינה כדין פיטורים לעניין פיצויי פיטורים.

אין הכרח שמצב בריאותו של העובד יעשה את המשך עבודתו לבלתי אפשרי או בלתי נסבל, די בכך שמצב הבריאות הלקוי יהווה את המניע והרקע להחלטה להתפטר. הקשר הסיבתי בין מצב הבריאות לבין התפטרות העובד צריך שיהא המניע בפועל להתפטרות או אחד המניעים הממשיים.

אגב, אין כל צורך להראות בהקשר זה כי העבודה היא זו שגרמה למצב הבריאות.

על העובד להודיע למעבידו על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו כדי לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה משופרים ואלטרנטיבות אחרות שימנעו את הצורך להתפטר.

נטל ההוכחה הוא על העובד להוכיח כי התפטר עקב מצב בריאותו.

על העובד להצטייד בממצאים הרפואיים אותם יידרש להציג למעבידו.

ניתן להצטייד בתעודות רפואיות גם לאחר ההתפטרות, בתנאי שהן מעידות על מצבו הבריאותי של העובד טרם ההתפטרות.

משהוכח כי רופאים מוסמכים קבעו כי אין העובד מסוגל להמשיך לעבוד, רשאי התובע להתפטר.

לא ניתן לכפות על העובד בדיקה רפואית בניגוד לרצונו, שכן לעובד יש זכות לשלמות גופו ולכבודו, וממילא, אף אם רופאים אחרים היו קובעים ממצאים שונים, בית הדין מסתפק בחוות דעתם של רופאים מוסמכים אשר הוצגו בפניו.

האם עובד אשר התפטר בשל מצב רפואי של בן משפחתו זכאי לפיצויי פיטורים?

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהתפטר לרגל מצב בריאותו של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרותו – התפטרותו דינה כדין פיטורים לעניין פיצויי פיטורים.

"בן משפחה" לעניין זה יכול להיות בן זוג של העובד, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ילדו של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג, הורה של העובד, נכדו של העובד, סבו או הורה של בן זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.

לצורך ההמחשה, נביא את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק ס"ע  17521-08-11 נאור הלל נ' חברת בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ (פורסם בנבו, 23.08.2015).

ביה"ד פסק כי התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו לרגל מצב בריאותי לקוי, נוכח עמידתו בתנאי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן-"החוק").

התובע הועסק אצל הנתבעת משך כחמש וחצי שנים, עד להתפטרותו. במהלך תקופת עבודתו של התובע הוא לקה במחלת הפטיטיס c ובגינה לא התאפשר לו להמשיך ולעסוק בעבודתו.

הדיון נסב אודות זכאות התובע לפיצויי פיטורין בעקבות התפטרותו עקב מצב בריאותי לקוי לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורין (להלן: החוק).

בית הדין האזורי לעבודה (השופטת נטע רות) קיבל את התביעה ופסק כי:

התובע היה מצוי בתקופת מחלה בעטיה של המחלה בה חלה כחודשיים טרם מועד התפטרותו. הנתבעת לא חלקה על כך שבגין מצב בריאותו לא יכול היה התובע לעבוד בעבודתו ושילמה לו את דמי המחלה.

משך 90 יום ועד להתפטרותו. מנהל הנתבעת אף ידע שהתובע חולה.

לפיכך, התובע עמד בתנאי הראשון שבסעיף 6 לחוק שעניינו "התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי", משאין חולק כי קיים קשר סיבתי בין המצב הבריאותי להתפטרות התובע.

כך, גם בנוגע לקיומם של "ממצאים רפואיים" (ר' משה ויסמן דיני הפיטורים בישראל הוצאת שנהב עמוד 50-51 (להלן- ויסמן), כנדרש בסעיף 6 לחוק.

אשר ל"נסיבות העניין" כאמור בסעיף 6, הרי שבהתאם לפסיקה, על העובד ליידע את מעסיקו טרם התפטרותו על קיומה של מניעה בשל מצב רפואי להמשיך בעבודתו על מנת לאפשר למעסיקו להציע לו עבודה חלופית (ר' ע"ע 1214/02  שיטרית- סטופ אש בע"מ  [פורסם בנבו] פד"ע לח 838).

הנתבעת הייתה מיודעת למצבו הרפואי של התובע שאינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו בתקופת ימי המחלה בהם נעדר מעבודתו.

לא נמצא פסול בכך שהתובע השתהה בהגשת התיעוד הרפואי של הרופא התעסוקתי לנתבעת, מאחר והוא פעל בעניין זה בתום לב וביקש לבחון את מצבו הרפואי בתום תקופת המחלה העומדת לזכותו מתוך תקווה וציפייה לחזור לעבודתו.

בהקשר זה, בפסיקה הנוגעת להתפטרות בשל מצב רפואי לקוי נקבעה זכאות לפיצויי פיטורים גם בנסיבות שבהן העובד הודיע למעסיקו על מצבו הרפואי בד בבד עם התפטרותו, וזאת מאחר שעם הודעת ההתפטרות עדיין פתוחה בפני המעסיק הדרך להציע לעובד עבודה חלופית ולשנות את "תנאי העבודה" כאמור בסעיף 6 לחוק, כך שיתאימו למצבו הרפואי ויאיינו את הצורך בהתפטרות.

למרות שהעובד אינו מחויב להיענות לכל הצעת עבודה שמציע המעסיק במקרה כזה, הרי שבהיעדר תגובה ושיתוף פעולה מצידו הוא אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורים משלא איפשר למעסיקו לשנות את נסיבות עבודתו כך שיתאימו למצבו הרפואי (ר' ויסמן ופסק הדין המוזכר שם- דב"ע מא/3-1567 אני ארנון –טלמוסיקה בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע יד, יח).

במקרה זה הנתבעת לא הראתה כי פנתה אל התובע סמוך למועד התפטרותו והציעה לו הצעה חלופית. כמו כן, התובע לא ביקש לסכל את האפשרות לשלבו בעבודה חלופית על ידי הנתבעת לו הייתה מוצעת לו, ורצונו היה להמשיך ולעבוד בעבודה מתאימה למגבלותיו.

לאור כל האמור, קמה לתובע זכאות לתשלום פיצויי פיטורים.

בית הדין הארצי קבע בדב"ע  57-3/נז סנונית הדגמות וקידום מכירות 1989 בע"מ נ' שולמית פרץ, ל(1997) 364 (1997), כי הנטל להוכיח את התקיימות התנאים בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מוטל על העובד שנדרש להציג מסמכים רפואיים התומכים בתביעתו.

לא כל אישור מרופא יספיק, בכל מקרה שהוא, כדי לזכות עובד בפיצויים לפי סעיף 6 לחוק.

דרך המלך להוכחת מצב רפואי שמונע את המשך העבודה הינה קבלת אישור מרופא תעסוקתי, שבדק את העובד קודם לסיום עבודתו. אולם אין בכך כדי לשלול אפשרות מהעובד להוכיח את זכאותו בדרכים אחרות.

במקרה דנן, כאשר בית-הדין קמא נתן אמון בעדותה של המערערת, ובסיוע המסמכים הרפואיים מטעם רופאי קופת החולים המעידים על אי-יכולתה של העובדת להמשיך ולעבוד בתנאי קור ובעמידה ממושכת, רשאי היה בית-הדין קמא לקבל את התביעה.

בסע"ש (אזורי ב"ש) 20702-06-12 יהודה בבייב נ' טרקוטה אופקים תעשיות חרס בע"מ (פורסם בנבו, 07.02.2014), קבע בית הדין כי התובע הוכיח כי הסיבה להתפטרותו נובעת ממצב בריאותו וכי התובע צירף להודעתו על התפטרותו אישור רפואי כי אינו יכול לשוב לעבודה. לפיכך, התובע עומד בתנאי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים וזכאי לקבל פיצויי פיטורים מהנתבעת 1 חרף התפטרותו.

אין מחלוקת כי התובע התפטר מעבודתו. התובע טען כי למרות התפטרותו קמה לו הזכות לפיצויי פיטורים כיוון שהתפטר עקב  מצב בריאותו ולפיכך חל עליו החריג הקבוע בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:

"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים".

בעניין זה נקבע כי "על פי הפסיקה, מוטל על העובד הנטל להוכיח כי מתקיים בעניינו החריג הקבוע בסעיף 6, המקנה לו זכאות לפיצויי הפיטורים" (ראו דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ ואח', פד"ע כז 514 (1994)).

על מנת לבסס את תביעתו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות ומסמכים רפואיים כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו, ולכן מצב בריאותו מהווה סיבה מספקת להתפטרות.

על העובד שמתפטר בשל מצב בריאותו מוטלת החובה להודיע למעבידו על סיבת ההתפטרות, כדי לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יתאימו למצבו הרפואי של העובד כך שלא תתקיים "סיבה מספקת" להתפטרות, כלשון הסעיף בחוק.

מובן שבחינת תחולתו של הסעיף מחייבת בדיקה של כל עניין לגופו לפי נסיבותיו המיוחדות."

ע"ע (ארצי) 532/07 עמותת בית הורים "הדקל" – ולנטינה בוקר [פורסם בנבו] (11.9.08), להלן: עניין בוקר).

בהתאם לפסיקה, על התובע להוכיח כי הסיבה להפסקת עבודתו נובעת ממצב בריאותו. עם זאת, אין כל חובה להראות כי המצב הבריאותי בשלו הופסקה העבודה קשור לעבודה או נובע ממנה.

בהתאם לפסיקה שפורטה לעיל (עניין בוקר), די בכך שהתובע הודיע לחברה על סיבת ההתפטרות, כדי לצאת ידי חובתו לעניין סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. בענייננו התובע אף צירף להודעתו אישור מרופאה תעסוקתית כי אינו יכול לשוב לעבודה. העובדה שהחברה, משיקוליה היא, בחרה שלא לעשות בדיקה משלה ולבחון האם קיימות חלופות אותן ניתן להציע לתובע, אינה מאיינת את הודעת התובע ואין בה כדי להשפיע על זכאותו להיכנס תחת החריג המצוי בסעיף 6.

לאור כל האמור, אנו קובעים כי התובע עומד בתנאי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים ולפיכך הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים מן החברה – למרות התפטרותו.