אלימות במשפחה

 

בעיית האלימות במשפחה אינה מרימה את ראשה המכוער במפתיע, ובדר"כ נלווים לה סימנים מקדימים רבים, כגון: חשדנות רבה, רכושנות, קנאה, זלזול, ביקורת מתמדת, בידוד ממשפחה ומחברים, אלימות מילולית קשה, שבירת חפצים והתקפות זעם בלתי נשלטות, ולעיתים אף קיום יחסי מין בכפייה.

באופן כללי, כאשר מתפרצת אלימות, ניתן לנקוט במספר דרכי פעולה, כמפורט להלן:

על קורבן האלימות לנתק מגע מבן-המשפחה האלים, בין ע"י בריחה ממקום האירוע האלים, בין ע"י הזעקת שכנים ובין בכל דרך אחרת.

במידה ולקורבן האלימות נגרמה פגיעה פיסית, ולו הקלה ביותר, מומלץ לפנות לקבלת טיפול רפואי בבי"ח, וכן לתעד בתמונות. התיעוד הרפואי ותמונות אזורי הפגיעה ישמשו כאסמכתאות בשלב מאוחר יותר, במידה וקורבן האלימות ירצה לפנות לבית המשפט.

על קורבן האלימות להזעיק את המשטרה, רצוי בזמן אמת ובסמוך ככל האפשר למקרה האלימות (אם כי גם תלונות מאוחרות מטופלות בד"כ). החוקר בתחנת המשטרה יזמן את התוקף לחקירה מיידית ובמקרה בו יתגלה כי ננקטה אלימות כנגד הקורבן, התוקף יורחק מביתו באמצעות צו הרחקה משטרתי למשך מספר ימים.

על קורבן האלימות לפנות לייעוץ משפטי. אומנם בידי המשטרה האפשרות להרחיק את בן הזוג האלים, אולם הדבר נעשה למשך מספר ימים בלבד. הרחקה למשך תקופה ארוכה יותר מחייבת פנייה מיידית לערכאות השיפוטיות בבקשה לצו הגנה.

בקשה לצו הגנה:

החוק למניעת אלימות במשפחה (להלן:"החוק") מעניק לקורבן האלימות סעד הקרוי צו הגנה הניתן כנגד בן המשפחה האלים, ומטיל עליו מגבלות, כגון:

  1. איסור על כניסה לדירה בה מתגורר קורבן האלימות או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה (גם אם יש לבן המשפחה האלים זכות כשלהי בדירה זו);
  2. איסור על הטרדת קורבן האלימות בכל דרך ובכל מקום;
  3. איסור על פעולה בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את קורבן האלימות (גם אם יש לבן המשפחה האלים זכות כלשהי בנכס);
  4. איסור החזקת ונשיאת נשק.

בית המשפט רשאי להעניק סעד זה כנגד אדם בכל אחד מן המקרים הבאים:

  1. בסמוך לפני הגשת הבקשה לצו הגנה נהג באלימות כלפי בן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
  2. התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
  3. התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;

בקשה לצו הגנה ניתן להגיש בבית המשפט לענייני משפחה, בבית משפט השלום או בבית הדין הרבני, והבקשה מטופלת באופן מיידי. בדר"כ יקיים בית המשפט דיון במעמד צד אחד בלבד (קורבן האלימות), ובסופו יורחק בן המשפחה האלים כסעד מיידי למשך מספר ימים. לאחר מספר ימים, יקיים בית המשפט דיון נוסף, הפעם במעמד שני הצדדים, וככל שישוכנע בית המשפט בגרסתו של הקורבן, בסמכותו להרחיק את בן המשפחה האלים למשך תקופה של עד שלושה חודשים, ולחזור להאריך את התקופה בפרקי זמן של שלושה חודשים כל תקופה, עד לתקופת מקסימום של שנה.

בנוסף על האמור לעיל, מומלץ לקורבן האלימות לפנות אל רשויות הרווחה וארגוני סיוע נוספים המעניקים תמיכה נפשית, ייעוץ והכוונה, ובמידת הצורך אף הפנייה למקלט לנשים מוכות. רשויות הרווחה אף מעניקות עזרה לבעלים אלימים במרכזים למניעת אלימות במשפחה ובטיפולים דינאמיים לפתרון בעיית האלימות.

ההחלטה להודות בבעיית האלימות מצד קורבן האלימות הנה החלטה קשה ולעיתים אף גורלית.יחד עם זאת, חובה לזכור כי השתיקה של היום היא המכה של מחר… רק החלטה אמיצה תוציא את קורבן האלימות אל מחוץ למעגל האלימות.

לפרטים נוספים ולמידע מלא, הנכם מוזמנים לפנות אל עו"ד אסף מאור, בטלפון נייד: 050-6413999 או בטלפון המשרד: 08-9102050.