חיוב האב במזונות ילדיו:
ככלל, חובה על אב לכלכל את ילדיו הקטינים ולשלם את מזונותיהם, ואין נפקא מינה אם המדובר בילד הנולד לבני זוג במסגרת הנישואין או מחוצה לה.
מזונות הילדים מורכבים משני חלקים:
החלק הראשון כולל את "הצרכים ההכרחיים" שכשמם כן הם – צרכי קיום, ובהם נושא האב לבדו. במסגרת זו נכללים מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו, הוצאות החינוך וצרכים רפואיים.
החלק השני כולל צרכים נוספים מ"דין צדקה" בהם נושאים ההורים יחדיו בהתאם ליכולתם, כגון: חוגים, שיעורים פרטיים, דמי כיס, בילויים, חופשות, צעצועים וכד'.
יצוין, כי חובתו של האב משתנה בהתאם לגיל ילדיו:
באשר לילדים אשר הינם מתחת לגיל 6 ("קטני קטנים") – חובתו של האב הינה חובה מוחלטת מדין תורה, ואינה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב, כי אם אך ורק בצרכי הילד.
באשר לילדים בני 6 עד 15 – מוטלת על האב חובה לדאוג למילוי כל צרכיהם ההכרחיים. אולם, על האב והאם לשאת בצוותא חדא בצרכים הנוספים כמפורט לעיל.
באשר לילדים מעל גיל 15 – החיוב לפרנסם הוא מדין צדקה בלבד ומתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם.
יש ובתי המשפט מכירים גם בתקופת השירות הצבאי (גילאים 18-21 בגבר או 18-20 באישה) כתקופה אשר בגינה יש לשלם מזונות. הרציונל העומד בבסיס קביעת הלכה זו הינו כי ילד המשרת שירות חובה אינו מסוגל לפרנס את עצמו בעזרת המשכורת הצבאית בלבד ונזקק ל"השלמת הכנסה". גובה המזונות אשר ייפסק במקרה כזה הינו 1/3 מגובה המזונות שנפסקו עד גיל 18.
בית המשפט מוצא עצמו לא אחת "מגן" על זכויות הילדים בבואו לאשר הסכם גירושין אליו הגיעו צדדים לסכסוך. לא אחת קורה שהצדדים מוותרים על זכויות ילדיהם במטרה לקבל את הגט המיוחל, בין אם ע"י קביעת סכום לא סביר של מזונות ילדים ובין אם ע"י פטירת האב מתשלום זה לחלוטין, או אז נכנס בית המשפט לתמונה ומונע את אישורו.
חובת המדור:
אב חייב גם במדורם של ילדיו. אין הכוונה דווקא לדירה בבעלות אלא כדי לספק מדור יוצא האב ידי חובתו גם בהשתתפות בשכר דירה של הילדים.
על פי הפסיקה על האב לשאת ב – 30% מגובה שכר הדירה כאשר מדובר בילד אחד. 40% כאשר מדובר בשני ילדים, ו – 50% מעלות שכר הדירה כאשר יש צורך לדאוג לקורת הגג של שלושה ילדים. גם כאשר האם רוכשת דירה ונוטלת על עצמה משכנתא יש לחייב את האב בהשתתפות במדורם של הילדים.
מה עושים כאשר האב אינו משלם את המזונות?:
בפני האישה עומדות מספר דרכי פעולה אפשריות:
דרך אחת היא פנייה ללשכת ההוצאה לפועל לאכיפת הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פס"ד בביהמ"ש. במסגרת זאת, תוכל האישה להטיל על האב עיקולים על משכורת/רכוש, עיכוב יציאה מן הארץ ואפילו להוציא כנגדו צווי מאסר.
דרך אחרת היא פנייה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת תשלום המזונות ישירות ממוסד זה. ואולם, במקרים בהם המדובר באישה עובדת, הסכום שישולם לה, אם בכלל, יהיה זניח.
חשוב לציין:
פסק דין הקובע את גובה המזונות לעולם אינו סופי, ובמקרה של שינוי נסיבות מהותי הן בצרכי הילד והן ביכולת האב, יכולים הן הילד והן האב לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי סכום המזונות (הגדלתם או הקטנתם). ישנם מקרים רבים בהם ניתן להגיש תביעה למזונות בשם הילדים אשר אינם צד להסכם הגירושין ולכן אינם מחויבים לו, ובכך לעקוף למעשה את דרישת שינוי הנסיבות הדרושה לצורך הגדלת סכום מזונות.
מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה אינו מתקיים במקרה של מזונות ילדים, וגם אם הבעל הקדים את האישה והגיש תביעה לבית הדין הרבני, עדיין פנויה דרכה של האישה ו/או ילדיה להגיש תביעה לעניין המזונות לבית המשפט לענייני משפחה, וזו תידון שם. דיון במזונות הילדים בבית הדין הרבני ייערך רק בהסכמת כל הצדדים.
לפרטים נוספים ולמידע מלא, הנכם מוזמנים לפנות אל עו"ד אסף מאור, בטלפון נייד: 050-6413999 או בטלפון המשרד: 08-9102050.